<h1>עבוה"ק לרשב"א בית מועד שער שלישי</h1>
<h2>דף יט.</h2>
עיסת כלבים בזמן שהיא ראויה לרועים נאפית ביום טוב, והוא שיש לו נבלה לפייס בה את הכלבים, שאם רצה מאכיל את כולה לרועים ישראלים. ויראה לי אע"פ שאין לו עכשיו נבלה לפייסן בה הואיל ואפשר שתזדמן לו נבלה או דברים אחרים שאפשר לפייסן בהן. אין מזמנין את הגוי ביום טוב חוששין שמא ירבה בשבילו בקדרה בפני עצמה דברים שאינן ראויין לישראל. נכנס הגוי אצלו ביום טוב מותר ליתן לו ממה שהכין לעצמו ובלבד שיאמר לו אם דעתך נוחה במה שהכננו לעצמנו מוטב, אבל להרבות מחמתך אי אפשר וכיוצא בזה. ויש מגדולי המורים שאמרו שאעפ"כ אם יכול לישמט ממנו ישמט כדי שלא יצטרך לטרוח ולטלטל בשבילו, שמדוחק התירו לטלטל בשביל מי שאין מזונותיו על ישראל. ולא אמרו מזמנין את הגוי בשבת ליתן לפניו ביד, אלא שמראין לו מקום והוא נוטל לעצמו. ויראה לי שאין דרך הקרואים לעשות להן כן וכל שכן לבהמה שאינה בת דעה ומה שאסרו בחזיר התירו בגוי, ומכל מקום הזהיר תבוא עליו ברכה.
<h2>דף כח:</h2>
מדליקין בפתילה אע"פ שאינה מהובהבת מערב יום טוב. כל הפתילות וכל השמנים שאמרו שאין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן ביום טוב חוץ משמן שריפה לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב. לא אסרו בשבת אלא כדי שלא יבוא לידי הטייה ולפיכך ביום טוב מותר.
<h2>דף כט:</h2>
אחר שנתברר שהמסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה, אסור ליתן ביום טוב שפופרת של ביצה ואפילו של חרס מלאה שמן ונקובה על פי הנר שתהא מטפטפת על פי הנר כדרך שאסרו בשבת. ואם היא של חרס וחברה היוצר מתחילה מותר.
<h2>דף לח:</h2>
חמין שהוחמו ביום טוב אסור לרחוץ בהם כל גופו ואפילו אבר אבר ואין צריך לומר כל גופו ביחד, ואין הפרש בדבר זה בין רוחץ בכלים בין רוחץ בקרקע. וכן הדין בחמין שהוחמו מערב שבת רוחץ בהם בשבת פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אפילו אבר אבר, חמין שהוחמו מערב יום טוב הורו הגאונים שלמחר רוחץ בהן כל גופו ואינו חושש.
<h2>דף מ.</h2>
רוחץ אדם בחמי טבריא בשבת ואין צריך לומר ביום טוב. והורו רבותי שמותר אפילו במגופפין, ויש מי שאוסר במגופפין והראשון עיקר.
<h2>דף מה.</h2>
אין מניחין את הנר אפילו מערב יום טוב על גבי אילן, חוששין מתוך שמותר בטלטולו של נר שמא ישתמש באילן. מה שאין כן בשבת שמניחין את הנר מערב שבת על גבי אילן, שהרי בודל הוא מן הנר בשבת ולא יבוא להשתמש באילן.
<h2>דף צה.</h2>
הורו הגאונים שמותר לכבד את הבית בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ואין חוששין שמא ישוה את הגומות, שכל דבר שאין מתכוין מותר. ואע"פ שמזיז עפר וצרורות וקליפין האסורין לטלטל יראה לי שמותר מפני שהם לו כגרף של רעי.
<h2>דף קנא:</h2>
ואין מדיחין ואין סכין את הקרקע. ונותן שמן לסוך בו גופו במרחץ אפילו בכלי ראשון ואפילו על גבי גחלים, מה שאין כן בשבת שאין נותנין שמן בכלי ראשון אף בחמי טבריא ואפילו להפשיר, שכלי ראשון מבשל. אבל נתנו בכלי שני מותר שאין כלי שני מבשל והפשרו של שמן אינו בשולו.
